מצעד הגאווה הראשון במוסקבה נערך בשנת 2006 ונפסק בברוטליות על ידי המשטרה. בדומה לרומא, גם בבירת ברוסיה עדיין סובלים חברי הקהילה הגאה מיחס בלתי שוויוני בעליל, מרדיפות ומהצקות. מארגני מצעד הגאווה ניסו בכל זאת לקיים את מצעד הגאווה גם בשנה שאחרי, אך עד 2010 לא הצליחו להשיג אישור מהעיריה לקיים מצעד גאווה בעיר. אקטיביסטים רוסיים ניסו לקיים מצעד גאווה קטן בכל זאת, אך סבלו התקפות ואלימות מצד הממשלה והמשטרה וגם מהציבור הרחב, שמתנגד התנגדות נמרצת לפעילות ולנראות הומו-לסבית.
גם אחרי שהושג האישור לקיים מצעד ועד היום בעצם, אף מצעד גאווה לא הצליח להתקיים ברוסיה, נכון לשנת 2011. למרות הרצון הרב של המארגנים, כל מצעד גאווה שמערף במוקסבה, נקטע באיבו, לעיתים (כמו הנסיון האחרון לערוך מצעד בשנת 2011) אחרי דקות ספורות בלבד. בניגוד למצעד הגאווה ברומא, אותו הזכרנו למעלה, מצעד הגאווה הרוסי לא עורר התנגדות מילולית, אלא התנגדות פיזית ואלימות קשה, שהביאה לקטיעת מצעד הגאווה בטרם עת.
אירועים אלו רק מחזקים את הטענה כי עדיין יש על מה להלחם וכי הדרך עוד ארוכה ורבה עד שיהיה שוויון זכויות מוחלט להומואים ולסביות בכל העולם כולו. מארגני וחברי הקהילה הגאה ברוסיה ממשיכים לפעול ולנסות לקיים מצעד גאווה ראוי בבירת מדינתם ואנו תקווה כי היום בו כל זה יתרחש ונוכל לצפות בהומואים, לסביות, בי וטרנס שצועדים במצעד הגאווה בשדרות המרכזיות של מוסקבה, קרוב מאד.